על בעל האוסף: הרב שלמה מוסיוף האוסף המוצג הוא מעיזבונו של הרב המקובל הרב שלמה מוסיוף ז"ל, שנולד בשנת 1852 בבוכרה, ונפטר בשנת 1922 בירושלים. בבוכרה למד הרב מוסיוף תורה וראה הצלחה בעסקיו, אך מגיפה שפרצה שם זירזה את עלייתו ארצה בשנת 1890. הוא הספיק לסגור את עסקיו בבוכרה, ומיד עם הגעתו לישראל החל לפעול לטובת הציבור בכלל, ולטובת עולי בוכרה בפרט. הוא הדפיס ספרים ורכש קרקעות מכספו הפרטי [עם שותפים] לבניית שכונה חדשה עבור עולי בוכרה. השכונה אשר הוקמה בשנת 1894 נקראה בשם "רחובות" - ובשמה המוכר יותר "שכונת הבוכרים" - ויופיה נשתמר עד היום. ר' שלמה נבחר לנשיא הקהילה הבוכרית וליו"ר הוועד.

אודות האוסף תחילתו של האוסף בבוכרה. בירושלים הורחב האוסף למאות כתבי יד ולאלפי ספרים ישנים וחדשים. האוסף מבטא היטב את תחומי מחקריו של ר' שלמה – כ 120 מתוך 218 כתבי-היד באוסף המוצג כאן עוסקים בקבלה. כתב-יד מספר 1228 הוא מסמך ובו רשימת הספרים וכתבי היד המצויים באוסף. האוסף אינו כולל את כתב היד מס' 219, שהוא ספר הרפואות של ר' חיים ויטל (נמצא בידי אלון מוסיוף). בנוסף, חמישה כתבי-יד מהאוסף המקורי אבדו, וארבעה כתבי-יד נוספים פזורים בספריות שונות בירושלים.

לאחר פטירתו של ר' שלמה מוסיוף נדד האוסף מאכסניה לאכסניה - מ"הישיבה לחכמי בוכרה" עבר ל"בית הספרים הלאומי", ומשם לרחביה מוסיוף, בנו של ר' שלמה ז"ל. בשלב מסוים פוצל האוסף - כתבי היד הועברו לידי "מוסד הרב קוק" והדפוסים הועברו ל"ישיבת פורת יוסף". בשלב מאוחר יותר חזר האוסף לבעליו בהוראת בית המשפט. לבסוף הונח האוסף ללא השגחה במרתף "ישיבת ש"ם" [שלמה מוסיוף] בשכונת הבוכרים, שם נעלמו ממנו כתבי יד אחדים, ואחרים ניזוקו מלחות ומתנאים לא נאותים.

משפחת מוסיוף התחקתה אחר כתבי-היד האבודים, והשקיעה מאמצים אדירים כדי לאסוף מחדש את האוסף ולשמרו. אחדים מכתבי היד הושבו לידיהם ואחדים נקנו מבעליהם החדשים. ד"ר שלמה מוסיוף, נכדו של הרב שלמה מוסיוף ובנו של רחביה, השקיע ממרצו ומהונו כדי להשלים את האוסף.

האוסף נתרם לאוניברסיטת בר-אילן ונקלט שם בסיועם של ד"ר שרה פרנקל ז"ל וד"ר אברהם אלקיים. חלקו עבר שיקום. פרויקט הדיגיטציה התאפשר בתמיכת ד"ר שלמה מוסיוף והמכון לחקר הקבלה ע"ש מוסיוף.

צילם את האוסף ארדון בר-חמא.